ליקויי בניה- חוזים
מאת: עופר דקר, עו"ד (ורו"ח)
פסק דין: בן חיים נ' אטיאס
תביעת ליקויי בניה נגד קבלן שבה הנתבע (הקבלן) יוצג על ידי משרדנו בתביעה כספית בגין נזקים שנגרמו, לטענת התובע, עקב ביצוען הרשלני של עבודות בביתו של התובע, בין היתר בעת התקנה תא שאיבה חיצוני.
במסגרת ההגנה על התובע ולאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ההגנה התמקדה בפסילת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט וזאת בשל קביעת ממצאים שאינם עובדתיים ומקצועיים ואינם נכללים בתקני הבניה הישראליים.
בית המשפט קיבל את מלוא טענות ההגנה שהוצגו על ידי משרדנו נגד חוות הדעת שהוצגה על ידי המומחה, דחה את חוות דעתו של המומחה ובהתאמה דחה את התביעה נגד הנתבע, תוך שבית המשפט קובע כי:
"הלכה ידועה היא כי חוות-דעת של מומחה שמונה על-ידי בית-משפט אינה כובלת את שיקול דעתו. עם זאת, יש לחוות-דעת כזו משקל מיוחד ובדרך-כלל בית-המשפט יאמץ את ממצאי המומחה אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. סטייה מממצאי חוות-הדעת מחייבת הנמקה (ראו בעניין זה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (פורסם במאגרים, 31.12.1988); ע"א 1240/96 שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב (4) 563 (2.11.1998); ע"א 5509/09 מסארווה נ' מסארווה (פורסם במאגרים, 23.2.2014).
בהערת אגב אוסיף כי, כזכור המלצתו של המומחה הייתה לחלק את האחריות בין התובע לבין הנתבע נוכח ההיתכנות של אפשרות ג'".
(המומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי אפשרות א' לליקויים הייתה פגיעה מכנית בתא השאיבה, אפשרות ב', הידוק מילוי חוזר בחפירה כלילת למרתף על ידי קבלן אחר מטעם התובע, גרמו לנזק ואפשרות ג', סופק תא שאיבה לא מחוזק- (ההדגשה אינה במקור ע.ד).
בית המשפט קבע בעניין זה כי: "תפקידו של המומחה הינה לסייע לבית המשפט לקבוע את ממצאי העובדה ביחס לאירוע נשוא חוות-הדעת. תפקידו של המומחה מוגבל לפן העובדתי בלבד. עליו להבהיר ולבאר בהתאם לניסיונו ומומחיותו את הפן העובדתי של האירוע.
פשיטא, שאין זה בסמכותו של המומחה לקבוע את האחריות המשפטית ביחס לגורמי האירוע, היה וחוות דעתו ביחס לגורמים אלה תאומץ על-ידי בית-המשפט. תפקיד זה מוטל על כתפי בית-המשפט בלבד":
"מומחה בית-המשפט אינו בא במקומו של השופט, ואינו מוסמך להתערב בשיקולים של שיפוט בחסות מומחיותיו או בחסות מינויו" (ראו ספרו של ד"ר אינג' אברהם בן עזרא עדות המומחה בזירה המשפטית, התשע"ו – 2016, עמוד 65).
על כן, בענייננו, המלצתו של המומחה לחלק את האחריות בין התובע לבין הנתבע נוכח ההיתכנות של אפשרות ג' אינה בתחום סמכותו. היא אינה מתיישבת עם דיני הראיות וסדרי הדין הנוהגים בשיטתנו המשפטית, ולא מצאתי לנכון לאמצה.
באשר לבדיקות שערך המומחה, בית המשפט קבע כי:
"אין מקום לקבוע ממצאי עובדה בחוות-דעת על בסיס שיחת טלפון. בכל הכבוד, זו אינה דרך ראויה לחוות דעה בפני בית-המשפט, או בכלל. הדרך הנכונה בעניין זה הינה כי על המומחה לבחון באופן עצמאי, מכלי ראשון ובעיניו הוא את הוראות היצרן עצמו ואת הנתונים הטכניים של המוצר, להעמיד אותם אל מול האירוע הנבדק, ולהגיע לכלל מסקנה מקצועית. אין מקום להסתפק בשיחת טלפון עם משווק המוצר, אשר ממילא עדותו לא מובאת בפני בית-המשפט, כבסיס לקביעת ממצאים בחוות-הדעת".
לסיכום והמלצות:
בתביעת ליקויי בניה יש חשיבות מכרעת לאמור בחוות הדעת של המומחים, אופן הבדיקות שבוצעו על ידי המומחים שערכו את חוות הדעת והשוואתם של הממצאים העובדתיים בחוות הדעת לתקנים ולהוראות שנקבעו.
בהתאם לזאת בתביעות ליקויי בניה מומלץ על ידנו ללוות את המומחה בעת עריכת הבדיקות ואופן ביצוען בהתאם להוראות הדין לשם מתן חוות דעת מקצועית שמבוססת על ממצאים עובדתיים בלבד, להשוות את האמור בחוות הדעת הנגדיות לתקנים ולהוראות שנקבעו בדין ולברר במהלך דיוני ההוכחות את אופן עריכת הבדיקות וביצוען בהתאם להנחיות והוראות הדין.
בית משפט השלום בראשון לציון
פסק דין מיום 7 בפברואר, 2017